כהן נ' חב' לביטוח בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת המבקש (יקרא להלן: "התובע"), למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורתופדי והנוירופסיכיאטרי.

אלה עיקרי העובדות:

2.מטעמו של התובע הוגשה תביעה נזיקית כנגד המשיבה (תיקרא להלן: "הנתבעת"). במרכז התביעה, אירוע מיום 2.10.2011, שבמסגרתו נכבה התובע ונגרמו לו כווית קשות בחלקים שונים בגופו.

3.בזמן הרלבנטי לאירוע האמור, התובע היה מבוטח בפוליסת ביטוח שנופקה על ידי הנתבעת, ומכוחה של זו, התובע פנה לנתבעת בכדי שזו האחרונה תפצה אותו בגין הנזקים שנגרמו לו במהלך האירוע וכתוצאה ממנו. בקשתו האחרונה הנ"ל של התובע נדחתה על ידי הנתבעת ומטעם זה הוגשה התביעה.

4.את החלטתה לדחות את דרישת התובע לקבלת פיצוי, נימקה הנתבעת בכך, שאין המדובר באירוע תאונתי, אלא בניסיון אובדני שאינו מכוסה על פי תנאי תנאי הפוליסה.

5.במסגרת הבקשה אשר הוגשה מטעמו, עתר התובע מבית המשפט לפעול לפי הסמכות המוקנית לו מכוח תקנה 130 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1986 (להלן: "התקנות"), ולמנות את המומחים הרפואיים בעניינו.

6.הנתבעת הגישה מטעמה תגובה ובה היא ציינה שהיא מתנגדת לבקשה.

לטענת הנתבעת, התובע לא השכיל להוכיח ולהראות כי קיימים טעמים מיוחדים, עליהם ניתן

להתבסס לצורך מינוי מומחים מטעם בית המשפט, מקום בו התובע הקדים וצירף חוות דעת

רפואיות מטעמו בתחומים המבוקשים.

את תגובתה הנ"ל ביססה הנתבעת על הוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, וציינה כי בהתאם לסדרי הדין, היה על התובע לתמוך את תביעתו בחוות דעת רפואית, דבר העשוי להצביע על רצינות תביעתו. מקום בו התובע לא תמך תביעתו בחוות דעת בתחומים האורתופדי והנוירופסיכיאטרי, הרי שאין מקום למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחומים אלו.

הנתבעת הוסיפה וציינה כי, בידי התובע לא עלה לבסס את טענתו לחוסר יכולת כלכלית, ולא השכיל להוכיח, בתצהירו ו/או בתצהיר אפוטרופוסו, מצב כלכלי הקשה המצדיק מתן פטור מהגשת חוות הדעת.

7.מטעמו של התובע הוגשה תשובה לתגובה, ובמסגרתה התובע חזר על האמור בבקשתו ושב ועתר למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. על ידי התובע נטען לקיומו של פער בין ממצאי חוות הדעת שהוגשו על ידו, מחד, ועל ידי הנתבעת, מאידך. פער זה שבין חוות הדעת, ככל שענייננו ההגבלה בתנועת מרפק הכתף, מצדיק מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

דיון:

8.תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת בזו הלשון:

"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן- חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או רשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תקנה 130 לתקנות קובעת כי:

"(א) בית המשפט או הרשם, רשאי בכל עת ולאחר שנתן לבעל הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן- מומחה מטעם בית המשפט)".

עינינו הרואות כי בנסיבות מיוחדות, שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 הנ"ל מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מיוזמתו, ראו לעניין זה רע"א 10251/02 כץ חמים וטעים נ' דואני, פד"י נז [1] 797; ראו גם צור שמיאר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי (ניתן ביום 23.3.1997).